פרקי אבות עם פירוש החסיד רבינו יונה - בעל שערי תשובה

פרקי אבות עם פירוש החסיד רבינו יונה

רבינו יונה הוא הדמות המרכזית בחייה הציבוריים והדתיים של יהדות ספרד באמצע המאה ה-13 ומענקי הרוח של יהדות מפוארת זו בכל הדורות. לדורות נתפרסם כבעל המוסר הגדול, ובזמנו נודע בעיקר בזכות פועלו הציבורי: דרשן, לוחם אמיץ בהנהגה המושחתת, וראש ישיבה גדולה - בברצלונה ובטולדו - שבה העמיד תלמידים הרבה שהמשיכו את דרכו. אודות מידת השפעתו על יהדות ספרד אנו יכולים לשמו מדבריו של רבינו בחיי בן אשר (רבנו בחיי השני) כעשרים וחמש שנים אחרי פטירתו של רבינו יונה. כשבחר מפירושו של רבינו יונה לספר משלי פתיחה בראש כל פרשה - כתב: "ומפירושי אחד קדוש מדבר נכבדות נכוחות... הוא איש אלוקים, בתורה עמוד ופינה, הוא הרב הגדול רבינו יונה ז"ל... מה יקר חיבורו מזהב וכל פנינין, מאן יהיב לן מעפריה דמר ומלינן עיינין [=מי יביא לנו מעפרו של האדון, ונמלא עינינו]".רבינו יונה היה שותפו וידידו, וגם בן דודו ומחותנו, של הרמב"ן, ופעילותם המשותפת חוללה שינוי עמוק ומרחיק לכת על כלל החיים היהודיים בספרד ועל תלמוד התורה בארץ זו. ואכן, דמותם נקשרה יחד בתודעתם של בני הדורות הסמוכים להם, והם נזכרים לרוב בנשימה אחת. כך כותב, למשל, רבי מנחם המאירי בהקדמתו למסכת אבות: "וכן בקטלוניה אחר הרב הנשיא אלברצלוני שמענו שמע הרב הגדול ר' יונה ושמע הרב הגדול ר' משה ב"ר נחמן אשר נפרסמה חוכמתם בעולם". עד נקודה זו בהיסטוריה, התאפיינה יהדות ספרד כמעט למן ימיה הראשונים, בהיותה יהדות המעורה בהשכלה הכללית ובחוגי התרבות. אולם עם התעצמות הריקונקיסטה. ועליית השפעת הנצרות במדינה, אנו רואים מפנה שחל ביהדות ספרד. שיא המפנה הזה חוללו הרמב"ן - אך במידה בולטת יותר רבינו יונה - שהביא לספרד את הרוח החסידית הפרושית של חוג חסידי אשכנז, רוח של תמימות ודביקות, קנאות לתורה ולאמות מידה מוסריות נעלות של קדושה וטהורה ושלילת חכמת חיצוניות ותרבות נכר. עיקר פרסומו של רבינו יונה קשור בתורת המוסר שלו, "אשר לא קם כמוהו מדבר ביראת ה' למשוך לבות בני האדם לדרכי החסידות" (כדברי רבי שמעון ב"ר צמח דוראן בהקדמה לפירושו לפרקי אבות).מוסר "ישיר" הבא לביטוי בספרו הנודע ביותר "שערי תשובה